ג'וזף סמית' הבן
ג'וזף סמית' הבן | |
לידה |
23 בדצמבר 1805 שרון, ארצות הברית |
---|---|
נרצח |
27 ביוני 1844 (בגיל 38) קרת'ג, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
מקום קבורה | Smith Family Cemetery |
מפלגה | פוליטיקאי עצמאי, Council of Fifty |
השקפה דתית | כנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים |
בן או בת זוג | |
חתימה | |
josephsmith | |
ג'וזף סמית' הבן (באנגלית: Joseph Smith, Jr; 23 בדצמבר 1805 – 27 ביוני 1844) היה איש דת אמריקאי, מייסד תנועת קדושי אחרית הימים, הידועה גם כתנועת המורמונים. מאמיניו של סמית' הכריזו עליו כ"נביא אחרית הימים הראשון" אשר משימתו הייתה לשחזר את כנסיית ישו הנוצרי המקורית. כמו כן, סמית' היה חבר במסדר הבונים החופשיים[1].
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמית' נולד בשרון שבורמונט לג'וזף סמית' האב ולוסי מק סמית'. זמן קצר אחרי לידתו המשפחה עברה לגור במערב מדינת ניו יורק שם המשיכו לעסוק בחקלאות.
ההתגלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי אמונת המורמונים, התגלו האל ובנו ישו בפני סמית' באביב של 1820, כשהיה נער בן 14, כמענה לתפילתו שבה ביקש לדעת האם הכנסייה היא כנסיית אמת. הם ציוו עליו לא להצטרף לכנסיות הקיימות, ולאחר מופעים אלוהיים נוספים הוכרז סמית' כנביא הראשון של הכנסייה המחודשת. מאורע זה נחשב על ידי המורמונים למחוללם של שורת מאורעות, שהובילו לחידוש הכנסייה המקורית של ישו ולחידוש "הכהונה", או הסמכות לפעול בשם האל.
המשך חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 1825, עזב סמית' את חוות משפחתו והועסק על ידי ג'וסיה סטול אשר גר במחוז סמוך לחפש יחד עם אחרים מטמון כסף ספרדי. בתקופה זו פגש סמית' את אשתו לעתיד, אמה הייל. ב-1826 הואשם סמית' בהיותו "אדם פרוע" ו"מתחזה", בבית משפט בביינברידג' שבמדינת ניו יורק. ב-18 בינואר 1827 נשא סמית' את אמה הייל לאישה. סמית' עבר עם אשתו לגור בהרמוני שבפנסילבניה. בהרמוני סיפר סמית' למספר משפחות חברי התנועה שתרגם חלק מלוחות הזהב משפת "מצרית מתוקנת". בתחילת 1829 עבר סמית' ואוליבר קאודרי, לבלרו, לפאייט שבניו יורק להמשך תרגום הלוחות. התרגום הושלם ב-1 ביולי 1829 וספר מורמון פורסם ב-26 במרץ 1830 בפלמריה שבניו יורק בעזרת מימונו של מרטין הריס. ב-6 באפריל 1830 נוסדה רשמית כנסייה בשם כנסיית המשיח (Church of Christ).
רדיפות במזרח ארצות הברית ורציחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1833 החלו להקים את המקדש המורמוני הראשון בעיר קירטלנד שבאוהיו. לאחר שהתגלע סכסוך חריף בקרב המורמונים עקב כישלונה של אגודה דמוי-בנקאית בקירטלנד אותה הקים סמית, החליט סמית' לעזוב יחד עם נאמניו למדינת מיזורי. סמית' הטיף למאמיניו שגן העדן בתנ"ך נמצא במחוז ג'קסון שבמיזורי, וששם אף יופיע ישו כשיחזור עלי אדמות. המתיישבים המורמונים החדשים במהרה המאיסו את עצמם על האוכלוסייה המקומית ונקלעו למריבות חריפות עימם. ב-27 באוקטובר 1838 הוציא מושל מיזורי דאז, לילבורן בוגס, צו הקורא להשמיד את המורמונים. המיליציה של מיזורי תקפה את מושבי המורמונים, וסמית ומנהיגי קהילה אחרים נאסרו והועמדו למשפט, אך ב-1839 ברח סמית' מכלאו למדינת אילינוי הסמוכה. באילינוי הקים סמית' עיירה בשם העברי "נאוו" (Nauvoo) בהשראת הפסוק ”מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם, מְבַשֵּׂר טוֹב, מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה, אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ” (ישעיהו, נ"ב, ז'). גם שם הסתכסכו המורמונים עם שכניהם לאחר שמנהגיהם, הלכידות של קהילותיהם, והטפותיהם הדתיות העלו את חמת השלטונות.
בתחילת 1844, אחרי שלא הצליח לשכנע את השלטונות להכריז על נאוו כעל טריטוריה עצמאית, הגיש את מועמדותו לנשיאות ארצות הברית כמועמד עצמאי.
ב-25 ביוני 1844 נאלץ סמית' להסגיר את עצמו שוב לשלטונות, הפעם בעיר קרתגו שבאילינוי, שם הוצא נגדו צו מעצר בעוון בגידה. קודם לצו הכריז סמית' על ממשל צבאי בעיר נאוו והורה להשמיד בית דפוס בעיר שפרסם עיתון בגנותו של סמית' אשר חשף את העובדה שסמית' היה נשוי למספר נשים. בנוסף הורה סמית' לאנשיו להשמיד את כל עותקי העיתון. יומיים לאחר שהסגיר את עצמו, ב-27 ביוני הסתער המון בן 150 איש על המקום בו סמית' היה עצור, ורצח אותו ואת אחיו. בעת רציחתו של סמית' מנתה הכנסייה המורמונית כ-26,000 איש.
בריגהם יאנג החליף את סמית' כראש התנועה לאחר הירצחו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ג'וזף סמית' הבן
- אתר האינטרנט הרשמי של ג'וזף סמית' הבן
- ג'וזף סמית' הבן, ברשת החברתית Goodreads
- ערן סבאג, "חיים של אחרים" על ג'וזף סמית' הבן, 13 באוגוסט 2012
- קורבנות הנביא, באתר ynet
- ג'וזף סמית' הבן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'וזף סמית' הבן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ג'וזף סמית' הבן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)